תנו למורים כלים להתמודדות עם ילדים לקויי קשב וריכוז 

"כולם אומרים שאני נלחמת כמו לביאה על הילדים שלי!" התגאתה בפני שלומית (שם בדוי) בשיחת הטלפון שקדמה לפגישתנו.
המחויבות של שלומית לעשות הכול עבור ילדיה עוררה בי כבוד. הסיפורים על צוות בית הספר עוררו בי רצון להרצות בפניהם כדי לתת להם כלים להצלחתם של הילדים.
כשנפגשנו, בעלה של שלומית חיזק את דבריה והוסיף כי רק בזכותה הועבר בנה הבכור כתה, וכעת יש לו מחנכת יותר קשובה.
"לא תאמיני איזה רמה של חוסר הבנה של הפרעת הקשב והריכוז יש למורים. כמה שאני מבקשת מהם לחזק את הילד, לומר לו מילה טובה זה לא עוזר. פלא שהוא ממשיך להפריע?
בכתה עם המחנכת הקודמת, הזעיקו אותי לפחות פעמיים בשבוע באמצע העבודה. זה ממש לא הגיוני, חששתי שבסוף יפטרו אותי! במקום להתמודד, הם הפילה את כל האחריות עלי... זה לא הגיוני בעיני, מי הוא איש החינוך היא או אני?"
כעסה של שלומית גבר ככל שתיארה בפני את יחסה של המחנכת הקודמת לבנה.
כשביקשתי לדעת כיצד השתלב בנה בכתה החדשה, טענה שאם המחנכת היתה משקיעה יותר בעניינים החברתיים, היה לבנה קל יותר.
"נכון שהיא לא קשוחה כל כך כמו המחנכת הקודמת, אבל לטענתה אין ביכולתה להשפיע על הילדים להזמין את בני אליהם אחר הצהריים. היא לא חושבת שזה עניינה... את לא מתארת לעצמך כמה טלפונים הוא עושה כדי להזמין חבר. רק לעיתים נדירות זה מצליח. ואם לא... אין לך מושג כמה קשה לו..."

הורים רבים מספרים לי על אכזבתם ממגבלות מערכת החינוך.
שמעתי לא מעט סיפורים על מורים בלי מודעות ובלי כלים להתמודדות עם הפרעת הקשב והריכוז.
הורים לילדים שעברו אבחונים, וקיבלו המלצות שונות כמו טיפול רגשי או הוראה מתקנת, מופתעים כאשר ילדיהם לא זכאים לקבל את אותן ההמלצות במסגרת בית הספר.
רבים מהם יוצאים למאבק על הדרך הנכונה לעזור לילדיהם או כדי לממש את זכויותיהם.
 
"מה הרוויח ילדך מהמאבקים שלך עד היום?" שאלתי את שלומית.
"הרבה מאד! יש לו מחנכת פחות קשוחה. היא נותנת לו חיזוקים, חבל שלא מספיק".
"ומה הוא הפסיד?"
שלומית ראתה את ההפסד המיידי של קושי בחיי החברה של בנה.

סיפרתי לשלומית כי אחד המנבאים העיקריים להצלחה של ילדים לקויי קשב וריכוז הוא יצירת חזית אחידה מול לקות הלמידה כלומר כדי שבנה יצליח כדאי שהוא יחווה תחושה שכולם משתפים פעולה: ההורים, המורים והילד עצמו.
לא יכולתי שלא להבחין במבט הביקורתי שהיא שלחה לעבר בעלה.
היא הופתעה כשפניתי אליה ושאלתי איך לדעתה משפיע המאבק שלה על תחושתו של בנה לגבי אותה חזית אחידה, והיא השפילה מבט.  

"אם היית יודעת שאין במחקרים מנבא להצלחה העוסק באמא שנלחמת כלביאה על זכויות בנה, האם היית נוהגת אחרת?"
"הייתי רוצה לנהוג אחרת, אבל עדיין חשוב לי שהמורים יקבלו כלים לעזור לבן שלי!"
ביני לבין שלומית אין חילוקי דעות באשר לחוסר כלים להבנה ולהתמודדות עם הפרעת הקשב בקרב המורים, וזו הסיבה שאני עסוקה לא מעט בהרצאות וסדנאות למורים בתחום זה.

מעברי כמורה וסגנית מנהלת חטיבת ביניים, אני מודעת למגבלות המערכת.
מאז שעודכן חוק השילוב לפני שנים אחדות, גדלה באופן דרמטי כמות הילדים לקויי הקשב והריכוז ולקויי הלמידה המשולבים בכתות. לצערי, אין תקציב לכל הילדים הנזקקים לעזרה.
המורים נאלצים להתמודד עם אחוז גבוה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכתות מה שגוזל מהם כוחות רבים. רבים מהם מדווחים על שחיקה ומרגישים  שמאמציהם לא זוכים להכרה ומשכורתם אינה מתגמלת.

אין ביכולתם של ההורים להעלות את שכרם של המורים ואין באפשרותם או להשפיע על תקציב החינוך, אך הם יכולים לגרום למורה להרגיש שהם מוקירים את מאמציו ומבינים את קשיי ההתמודדות שלו בכתה.
"כדי לגרום למורים לשנות גישה ולגלות פתיחות אני ממליצה לך לגלות הבנה למגבלות ולקשיי המערכת.
כאשר המורים ירגישו שאת מעריכה את מאמציהם האמפתיה תיפתח את ליבם. כאשר תציעי עזרה מניסיונך האימהי במקום להעביר ביקורת על תפקודם המקצועי, אני מאמינה שהם ישנו את גישתם".

מרגישים שהמורים חסרים ידע וכלים להתמודדות עם ילדים לקויי קשב וריכוז?
כך תגרמו להם לשנות גישה:
1. הביעו אמפתטיה לקשיים שלהם
2. הביעו הערכה למאמצים שהם עושים
3. הציעו עזרה מנסיונכם בבית
4. שתפו אותם בתוצאות יישום הדרכה שקיבלתם מבעלי מקצוע
5. הימנעו מביקורת על תיפקודם המקצועי
6. היעזרו בהדרכה מתאימה ליצירת שיתוף פעולה עם בית הספר

שלומית ובעלה החליטו ללמוד לשתף פעולה ביניהם, כשלב ראשון ביצירת חזית אחידה מול לקות הקשב והריכוז.
הם יצטרכו ללמוד כיצד להפחית בביקורת שכל אחד מהם מעביר על השני, ובמקום זאת לעזור ולתמוך ברגעי משבר.
התהליך לא קל, אבל כמו בכביש עדיף להיות חכם ומכוון למטרה ולאו דווקא צודק.